הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ד׳:י״ז

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ד׳:י״ז
17 שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁחָלְקוּ. זֶה לָקַח עֲשָׂרָה טְלָאִים וְזֶה לָקַח תִּשְׁעָה וְכֶלֶב אֶחָד. שֶׁעִם הַכֶּלֶב מֻתָּרִין. אֲבָל הָעֲשָׂרָה שֶׁכְּנֶגְדוֹ אִם יֵשׁ אֶחָד מֵהֶם דָּמָיו כִּדְמֵי הַכֶּלֶב אוֹ יָתֵר עַל דְּמֵי הַכֶּלֶב מוֹצִיאוֹ מִן הָעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד הַכֶּלֶב וְיִהְיֶה מְחִירוֹ וּשְׁאֵרָן מֻתָּרִים. וְאִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן דָּמָיו פְּחוּתִין מִדְּמֵי הַכֶּלֶב הֲרֵי הָעֲשָׂרָה כֻּלָּן אֲסוּרִים:
פירוש הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ד׳:י״ז
17 שעם הכלב וכו'. שם במשנה ל' א'.
18 דמו כדמי וכו'. שם בגמרא אע"ג דאין ברירה בדבר כזה עיי"ש בתוס' כיון דהאיסור לא נודע מתחלה קודם בואו אל קרבנה אמרינן דמהני בזה ועיין תוס' בכורות נ"ו ב' בד"ה לברור וכו' וע"ע היטיב בתוס' סוטה י"ח א' ד"ה חזר וכו' יעו"ש היטיב ומבואר בבכורות נ"ז א' דזה לא מהני רק אליבא דמ"ד יש ברירה יעו"ש היטיב ומשמע לכאורה מכאן דרבינו ס"ל דיש ברירה ועיי"ש בתמורה בתוס' יעו"ש היטיב וצ"ע לכאורה. שוב מצאתי ראיתי זה ביש"ש בפ"ה דב"ק בדיני ברירה שהשיג על רבינו וע"ע במג"א באו"ח בסי' קנ"ג בסופו. ועיין בתוס' יו"ט כאן שהבין דלפי תירוץ התוס' מיושב נמי אפילו למאן דלית ליה ברירה יעו"ש ותמוה הוא מהסוגיא דבכורות ומההיא דהלוקח יין ומהך דיומא נ"ה ב' שהובא בתוס' יעו"ש גם דברי תוס' חדשים שכתבו דהקושיא קאי על ריש פרקין תמוה היא ובמחילת כבודו לא עיין בש"ס יעו"ש היטיב אבל עיי"ש בתוס' ר' עקיבא איגר שתירץ דמדאורייתא ברובא בטיל ורק משום דבע"ח חשיבי ומדרבנן לא בטיל ובדרבנן יש ברירה יעו"ש היטיב ועיין בהל' שקלים פ"ב ה"א. ומשם ראיה מוכחת לסברא זו דפסק התם כרבנן ולא כר' יהודה יעו"ש היטיב ודו"ק ובהא דלוקח יין וכו' י"ל משום דשם מוכרח להרים והבן.